רחמים נ' אלקטרה בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה :

1.לפניי בקשת המבקשת למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בערעור שהגישה על גובה סכום הפיצוי שנפסק לה בפסק הדין שניתן ע"י בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט אייל דורון), ביום 5.6.11, בת.א. 9441-10-09.

בתביעתה בבימ"ש השלום תבעה המבקשת, ילידת 1935, פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב נפילתה בשל הפרשי גובה בין המעלית לבין קומת חדר המדרגות בדירה אשר בבית המשותף בו היא מתגוררת.

פסק הדין ניתן על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ובמסגרתו חוייבה המשיבה 1 לשלם למבקשת 1,500 ₪ + החזר אגרה + שכ"ט והוצאות בסך 450 ₪, המשיבה 2 חוייבה לשלם לה פיצוי בסך 1,000 ₪, החזר אגרה וכן הוצאות ושכ"ט בסך 300 ₪ ואילו נגד המשיבות 3 ו- 4 נדחתה התביעה. מכתב הערעור לא ברור אם המבקשת מערערת גם על דחיית התביעה נגד המשיבות 3 ו- 4.

בבקשתה טוענת המבקשת, כי היא חולה ונתמכת סעד וכי אין בקצבת הזקנה שהיא מקבלת די, אף לא למחייה וכי בתה אינה יכולה לעזור לה. כן טוענת היא, כי רוב הכספים שקיבלה על פי פסק הדין שימשו לכיסוי הוצאות ניהול התביעה ושכ"ט עו"ד.

עוד טוענת היא, כי סיכויי הערעור טובים, חרף העובדה שמדובר בפס"ד שניתן על פי סעיף 79א', וזאת – לאור כך שנפסקו בו סכומים נמוכים, שאינם מגיעים אף לסכום שנפסק דרך כלל בגין כאב וסבל.

המשיבה מס' 1 מתנגדת לבקשה בטענה, שהבקשה לקונית וחסרת בסיס וכי גם אם המבקשת מצויה בקשיים כלכליים, אין בכך בלבד כדי להצדיק היענות לבקשה, שכן סיכויי הערעור הינם אפסיים.

המשיבה מס' 2 טוענת בתגובתה, כי מדובר בתביעה שצריכה היתה להידחות על בסיס שאלת החבות ובסופו של דבר רק בדוחק נפסקו למבקשת הסכומים שנפסקו. עוד נטען, כי ערכאת הערעור תתערב בפסק דין כזה רק במקרים נדירים.

כן ציינה המשיבה מס' 2, כי המבקשת הגישה, בשנת 2010, שתי תביעות נוספות בגין נפילה המתבררת בבתי משפט אחרים וכי מידע זה לא עמד בפני בימ"ש קמא עת נתן את פסק דינו.

דיון ומסקנה :

2.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

3.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007).